השכר – הצד השני של התסכול הצרכני- מעריב 29/7/2011

מול הקיפאון של השכר הריאלי ברוטו, התנהגות השכר הריאלי נטו משפרת לכאורה את התמונה; הרפורמה במס אפשרה עלייה בשכר נטו, שטיפס ב-11 שנים ב-8% בקירוב, אך כ-60% מהעובדים כמעט לא נהנו מעלייה זו

שיחת הסלון ביום שישי האחרון נסובה גם אצלנו, איך לא, על גל המחאה הצרכני. כאילו נשבר מחסום, נדהמתי לגלות כמה תסכול היה כלוא מאחורי פסדה של “מה העניינים? הכל בסדר, ואצלכם?”. התסכול , שנבנה בחדרי חדרים מתחושה של כישלון אישי, הפך לזעם כשהתברר שהבעיה היא כוללת וקיימת אצל כולם.

אולם המציאות שמחלחלת רק עתה לתודעה הכללית חיה ונושמת זה זמן בנתונים. בתוך אווירה כלכלית חיובית של צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, גירעון ממשלתי קטן ועוד נוצרו כמה תופעות חריגות שמאיימות על ההצלחות שהושגו. אחת מהן היא התפתחות השכר.

זה 11 שנים השכר הריאלי הממוצע (ברוטו) במשק לא עולה. בשנת 2011 הוא צפוי להיות נמוך בכ-1%-2% מהשכר הריאלי בשנת 2000. פירוש הדבר הוא שאמנם השכר עולה בשקלים, אך הוא מטפס מעלה רק בקצב עליית המחירים של סל הצריכה ומצליח לכל היותר לשמור על כוח הקנייה שלנו. קיפאון השכר הריאלי במשק שאורך למעלה מעשור הוא חבית נפץ, הגורמת לאנשים להרגיש נטושים.

תחושת התסכול והזעם מתחדדות כיוון שהפריון עלה. אותה כמות עובדים במשק מייצרת משנת 2000 יותר; לא הרבה יותר, בהשוואה למה שהתרגלנו בעשורים הקודמים, אבל עדיין יותר. ההיגיון הישר אומר שמגיע להם ליהנות מזה.

מול הקיפאון של השכר הריאלי ברוטו, התנהגות השכר הריאלי נטו משפרת לכאורה מעט את התמונה. מאז 2003 הונהגה רפורמה להפחתה הדרגתית של המס על עבודה, וזו אמורה להימשך עד 2016 (כולל).

הרפורמה במס והפחתתו אפשרה עלייה בשכר נטו, שטיפס ב-11 שנים ב-8% בקירוב. אך אליה וקוץ בה, כ-60% מהעובדים כמעט לא נהנו מעלייה זו. 60% אלה הם מקרב המעמד
הנמוך ומעמד הביניים, בעלי רמות הכנסה של כ-8,500 שקל ברוטו לכל היותר. עבורם העלייה בשכר היתה מזערית ולא שונה באופן מעשי ממצב של קיפאון.

אמנם אפשר לטעון, ובצדק, כי אילולא הונהגה הרפורמה, שכרם היה יורד, אבל נדמה שטיעון זה ייתפש בקרב עובדים אלה בעיקר כהתפלספות אקדמית.

מי שכן נהנו מהרפורמה במס היו 40% מהעובדים במשק, בעלי השכר הנמוך מאוד ובעלי השכר הגבוה מאוד. השכר הריאלי נטו של בעלי השכר הנמוך מאוד עלה בכ-6% (כשמחלקים
את כל העובדים ל-10 קבוצות שוות מספרית מדובר בשני העשירונים התחתונים ששכרם קטן מ-2,000 שקל לחודש).

מנגד , השכר של העשירון העליון עלה ב-14% אף שגם אצל קבוצה זו השכר הריאלי ברוטו (יותר מ-30 אלף שקל לחודש) נותר בעינו. במילים אחרות: עליית השכר של העשירון העליון נבעה מהורדה של שיעורי המס.

לא רק ששכרו של מעמד הביניים לא עלה במשך יותר מעשור, עכשיו נאלצים אנשי מעמד זה להתמודד גם עם מחירי דירות מאמירים. התוצאה היא שעבור רכישה של דירה ממוצעת יש לשלם היום סכום שווה ערך ל-127 חודשי שכר ברוטו, לעומת 92 חודשי שכר לפני עשור. תוסיפו לזה את מחירי הקוטג’, והנה שוב הקש ששבר את גב הגמל.