להשאיר את הסיכון בעסקים – מעריב 3.9.12

יוסי היה מודאג. הוא עוסק עצמאי, ועד היום לא הפריד בין כספים פרטיים לבין כספי העסק. בתור בעלים יחיד ההפרדה נראתה לו מיותרת, מה גם ששמירת הכספים בעסק אפשרה לו לחסוך בתשלומי מס, שהיו מתחייבים אם היה מוציא את הכסף מהחברה, ובנוסף ליהנות בעסק מנזילות גבוהה. ואולם, טעות עסקית גרמה לו לאחרונה הפסד של מיליון שקלים והוא נחרד, שמא טעות עסקית נוספת תכלה את נכסיו.

למעשה, יוסי מוטרד בסוגיה של גידור סיכון – צמצום הנזק של הפסד עסקי פוטנציאלי על שגרת חייו. אם ייסגר העסק מכל סיבה שהיא, יוסי לא יוכל עדיין להשתמש בכספים פנסיוניים, שכן הוא צעיר מדי. לכן נדרש לגדר את הסיכון העסקי על- ידי חיסכון פיננסי מחוץ לחברה, הפוך מהאופן שבו נהג.

חיסכון כזה יוכל לשמש אותו ואת משפחתו כמקור מחייה במקרה של אובדן מקור הפרנסה. לשם כך עליו להוציא כספים מהחברה, גם אם פירוש הדבר תשלום מס והקטנת נזילות. במקביל ייתכן שיצטרך לפעול להגדלת הנזילות באמצעים אחרים, למשל על-ידי הרחבה של אשראי ספקים.

ניטרול הסיכון באמצעות חיסכון פיננסי

החיסכון הפיננסי המתבקש אינו שונה במהותו מחיסכון פנסיוני. לשניהם אותה מטרה – להבטיח רמת חיים נאותה בתקופה ללא פרנסה. עם זאת, במקרה הנוכחי, בגלל הסיכון העסקי, לדעתי רמת הסיכון בהשקעת הכספים צריכה להיות נמוכה מאוד.

על פי המידע שקבלתי הערכתי את סכום החיסכון הכולל, הדרוש למימון צרכי המחייה של יוסי ומשפחתו מעכשיו ולמשך יתרת חייהם – לשנים עד גיל הפנסיה, ובהן גם שנים שבתם הצעירה צפויה להמשיך ולהתגורר עמם, ולשנים אחרי גיל הפנסיה, להשלמה של  החיסכון הפנסיוני שלהם. את סכומי החיסכון המלצתי להוציא, כאמור, מהעסק ולהשקיע בצורה סולידית – באגרות חוב ממשלתיות  או קונצרניות מדורגות גבוה. כך יגודר מלוא הסיכון, כמו גם הסיכוי, במישור אחד בלבד –  העסקי. הוספה של סיכון פיננסי בניהול ההשקעות אפשרית, לדעתי, רק אם הסכום שיוסי יוכל לפנות לחיסכון יהיה גדול יותר מהסכום אותו הערכתי כנדרש להבטחת ההכנסה של המשפחה. כך יובטח שיום סגריר לא יגלוש מהעסקי לפרטי וצרה לא תרדוף צרה.