החלום הישראלי של דירת מגורים למשפחה “התנדף” ואיננו עוד. כאשר דירה ממוצעת עולה סכום השווה לכ-127 חודשי שכר ממוצע במשק, לעומת כ-93 חודשי שכר שעלתה
לפני עשור, כ- 66 חודשים לפני 20 שנה (ערב גל העלייה מרוסיה) וכ- 50 חודשי שכר לפני 40 שנה, כול תנועת המחאה של הדור הצעיר ברורה ומובנת – אבד להם “החלום”
שהיה נחלתם של הוריהם.
הפשרת קרקעות בקצב של 50 אלף יחידות דיור לשנה, מהווה הפתרון ספציפי,הניתן ליישום מידי. הגדלת ההיצע של יחידות קרקע על פני הביקוש, תוריד את ערך הקרקע ירד
ביותר מ 50% ותעודד תנופה בבניה, שהרי אף אחד לא ירצה להשאר עם קרקע ללא תשואה.