ההחלטה של כלכלני חברת הדירוג היא עזות מצח וטיפשות- גלובס 8/8/2011

שיינין: “ההחלטה של כלכלני S&P היא עזות-מצח וטיפשות”

“הודעת S&P נראית יותר כהענשה של ארה”ב, על רקע המחלוקות הפוליטיות” ? “חדלות פירעון? ארה”ב לא תתקשה להחזיר את החוב” ? יו”ר מודלים שוקי הון מנתח עבור “גלובס” את ההחלטה
שמאיימת לגרור את העולם למשבר פיננסי חדש

הורדת הדירוג של אג”ח ממשלת ארה”ב מ-AAA ל-AA פלוס עם “אופק שלילי” עלולה לגרום בעולם לצונאמי מעשה ידי אדם, שתוצאותיו עלולות להיות קשות.

האם זה המקרה של “אבן שזרק טיפש אחד לבאר, מאה חכמים לא יוכלו להוציאה”, או שזה דווקא המקרה של הילד הפיקח בסיפור בגדי המלך החדשים, שראה שהמלך הוא עירום? לדעתי, מדובר במקרה הראשון. אבל בינתיים, השוק בישראל חושב שזה המקרה השני.

השווקים בעולם לא יכלו להגיב להורדת הדירוג ביום שישי, כיוון שההודעה פורסמה רק לאחר סגירת כל הבורסות בעולם. התגובה צפויה, אם כן, לבוא ביום שני. אבל אין לשלול את
האפשרות שנפילת הבורסות בעולם ביום חמישי אולי נבעה מ”הציפיות” להורדת הדירוג.

עד 5 באוגוסט היה ברור שממשלת ארה”ב תעמוד תמיד, בכל מצב, מאחורי החובות שלקחה ותחזיר אותם במלואם ובזמן המקורי. רשמית היא דורגה ברמה הגבוהה ביותר, אבל
הייתה הסכמה בלתי-כתובה, שדירוג החוב של ארה”ב נמצא אפילו רמה אחת מעל הגבוהה ביותר – AAAA, כפי שהתבטא וורן באפט. העולם כולו ראה באיגרות החוב של ממשלת
ארה”ב חוב בטוח ללא כל סיכון, גם אם החוב היה גדול יחסית.

עכשיו כל זה השתנה בצורה דרמטית. ארה”ב כבר אינה מעל כל העולם. נהפוך הוא, היא נמצאת דרגה אחת מתחת ל-16 מדינות, שביניהן מדינות קטנות מאוד, כאלה שיכולות גם
להיעלם מהעולם בתוך מספר שעות, כמו ליכטנשטיין, לוקסמבורג, סינגפור, הונג-קונג, פינלנד, נורבגיה ועוד. אלה עדיין מדורגות AAA.

המשמעות האבסורדית, לפי S&P, היא שסיכוייהן להחזיר את חובותיהן גדולים מאלו של ארה”ב. יותר מכך, שלוש חברות עסקיות אמריקניות – מיקרוסופט, אקסון-מוביל וג’ונסון & ג’ונסון – מדורגות AAA. כלומר, חברה שתלותה בממשלת ארה”ב מלאה, מקבלת דירוג גבוה מהממשלה שבה היא תלויה. אגב, כווית, שסדאם חוסיין כבש תוך יום במלחמת המפרץ, מדורגת
כמעט כמו ארה”ב – AA יציב.

הורדת הדירוג נעשתה על ידי חברת דירוג פרטית, סטאנדרד אנד פורס, שאותה ייסד אדם פרטי בשם Poor לפני 150 שנה, ושייכת היום לחברה בורסאית לא גדולה (יחסית לארה”ב) שנסחרת בניו-יורק, ולא לגוף ציבורי ללא מטרות רווח.

לדעתי, להורדת הדירוג של מעצמת העל ארה”ב, על ידי קומץ אנשים פרטיים, שאינם “מעמודי התווך” של כלכלני המאקרו בעולם, לא צריך להיות משקל. לעומתם, אישים המהווים את “עמודי תווך” האמיתיים של כלכלני המאקרו בעולם, זוכי פרס נובל בכלכלה, כגון ג’וזף שטיגליץ ופול קרוגמן, כנראה המומים מעזות המצח.

הודעת S&P נראית יותר כ”הענשה” של ארה”ב, ובעקבות כך של העולם כולו, כיוון שהוויכוח הפוליטי בין הקונגרס האמריקני לממשל האמריקני (אחת מהעוצמות הגדולות של
הדמוקרטיה שם) על הקיצוץ בגירעון בתמורה להעלאת המס לשכבות החזקות, לא מצא חן בעיניהם. האבסורד הוא שהם אפילו לא טוענים שהסיכוי לחדלות פירעון של ממשלת
ארה”ב גדל.
אלא שהושגה בינתיים פשרה לטווח קצר.

למזלו של העולם, יש עוד חברה שגם אותה ייסד בשנת 1909 אדם פרטי אחר בשםMoody, שגם היא בורסאית, והיא שוות משקל ל-S&P. מודי’ס אינה מענישה את ארה”ב וממשיכה
לדרג את אג”ח ממשלת ארה”ב ב-AAA. לאור זאת נשאלת השאלה, איך תתקבלנה החלטות בעולם? האם על סמך ממוצע בין שתי חברות הדירוג הגדולות (השולטות על כ-80% משוק הדירוגים)? האם להעדיף אחת על רעותה? מי קובע?

העובדות

החוב הלאומי האמריקני עומד על 75% תוצר היום (בדומה למצב בישראל). יחסית למצב לפני עשר שנים, הוכפל החוב יחסית לתוצר ונראה שהוא יגיע ל-79% תוצר בשנת 2015.

עם זאת, ארה”ב לא תתקשה להחזיר את החוב. נטל המס בארה”ב הוא הנמוך ביותר מבין המדינות המפותחות ועומד על כ-24% תוצר, לעומת 42% תוצר בצרפת, או 37% תוצר
בגרמניה (בישראל נטל המס הוא 31% תוצר).

כלומר, הרבה לפני שארה”ב תחליט שלא לכבד את התחייבויותיה כלפי אזרחיה וכלפי העולם (האוחז ב-46% מהחוב), סביר שהיא תעלה את נטל המס ל-30% תוצר, רמה שעדיין
תהיה נמוכה מזו שבגרמניה או צרפת, ותוכל להיפטר מכל החוב שלה בתוך פחות מ-20 שנה.

אבל היא כמובן אינה צריכה לעשות זאת. היא יכולה וצפויה להקטין בהדרגה את הגירעון בתקציב עם הגידול הצפוי בתוצר, ולהקטין באופן מדורג את החוב. נכון, הם יעבירו לדורות
הבאים חוב גדול יחסית, אבל לצד החוב הם יעבירו גם נכסים עצומים, כך שמצבם של הדורות הבאים יהיה עדיף לאין ערוך ממצבו של הדור הנוכחי.

כדי להדגים את הנקודה הזאת, דמיינו את מצבו של יתום שהוריו הורישו לו חוב של מיליון שקל עם נכסים (בית, מפעלים) ששווים 10 מיליון שקל, לעומת יתום שהוריו לא הורישו לו
כל חוב, אבל גם לא נכסים. הקובע הוא שווי הנכסים נטו (נכסים בניכוי התחייבויות – הון עצמי) ובקריטריון זה מעט מאוד מדינות בעולם יכולות להתחרות בארה”ב.

צריך לזכור שהתוצר לנפש בארה”ב הוא כ-49 אלף דולר (של ישראל כ-30 אלף דולר), והחזר הריבית אצלם מהווה פחות מ-4% תוצר. על זה לא “פושטים רגל”. כלומר, לארה”ב אין
באמת בעיה היום של חוב. נכון, היא לא תוכל להמשיך ולהגדיל אותו לאורך זמן ללא גבולות, אולם בזמן הקצר, כששוררת שם אבטלה של 9.1%, היא עושה את המעשה הכלכלי הנכון, מעודדת את הכלכלה בדרך הנכונה, וצריכה אף להיות יותר אגרסיבית, לטעמי.

הבעיה הפוליטית

הבעיה היום בארה”ב היא פוליטית, ומזכירה את הבעיה שאיתה אנחנו מתמודדים עכשיו. הנשיא ברק אובמה והדמוקרטים מייצגים את מעמד הביניים בארה”ב, שנפגע מאוד ב-30 השנים האחרונות, מאז עלייתו של רונלד רייגן לשלטון. אמנם הייתה שם צמיחה לנפש של כ-2% לשנה (כמו בישראל), אבל הפערים גדלו מאוד (בדיוק כמו אצלנו).

הנשיא אובמה והדמוקרטים מייצגים בעיקרון את תנועת המחאה. הם רוצים לתקן את הפערים בבריאות, בחינוך, בתעסוקה ובתשתיות, ויש לכך עלות גדולה במונחי גירעון בתקציב.
הם לא רוצים להוריד את המסים לעשירונים העליונים. הם רוצים לצמצם את הגירעון על ידי הטלת מס על השכבות החזקות. לכן הם מוכנים לגירעון זמני גדול.

הרפובליקנים, מנגד, רוצים הקטנת הוצאות והורדת מיסים, ולהמשיך לתת לכלכלה לנהל את עצמה ללא מעורבות, גם כאשר ישנם כשלי שוק. לרפובליקנים יש עתה רוב בבית הנבחרים
והם מצליחים לבלום את הממשל הדמוקרטי (למרות שגם הסנאט הוא דמוקרטי).

החשש מתגובת השווקים

המציאות הכלכלית האמיתית ביחס לחוסנה של ארה”ב כנראה לא תקבע את תגובת השווקים בטווח הקצר, מחר. אם המשקיעים והסוחרים “יזרקו” את האג”ח של ממשלת ארה”ב
ואת האג”ח של החברות האמריקניות, ואם הדולר ייחלש באופן חד, עלולה להתחולל פאניקה. מנגד, בכל התקופה שבה התנהלו דיבורים על “האיום המרומז” בהורדת הדירוג,
הנהירה לאג”ח הממשלתיות האמריקניות גברה, והתשואות עליהן ירדו.

במצב הנוכחי, הדבר ההגיוני ביותר שהקונגרס והממשל האמריקני יכולים לעשות הוא להגיע להסכם על הגדלת תקרת החוב והקיצוץ בגירעון (כזכור, הפשרה שהתקבלה הייתה קיצוץ
מיידי של כטריליון דולר והקמה של ועדה מטעם הקונגרס, שתציע, עד חג ההודיה, כיצד לקצץ בין 1.2 ל-1.5 טריליון דולר נוספים). הסכם כזה ימחה את הסיבה להורדת הדירוג – החשש מחולשה ממשלתית עקב המחלוקת.

למרות שלא הקונגרס ולא הממשל אוהבים את מה שעשו להם אנשי S&P, לא יעזרו להם כעת הטענות על טעויות הדירוג של S&P ועל תפקידן הכושל והמכריע של סוכנויות הדירוג
במשבר הפיננסי של 2008, שהביא למצב הכלכלי הנוכחי.

הפתרון היחיד עכשיו הוא הסכם פשרה, שצריך להיות מושלם עד יום שני בשעה 9:30 שעון ניו-יורק, עם פתיחת הבורסות שם, או אפילו קודם לכן, אם הם רוצים למנוע זעזועים
בשוקי העולם שנפתחים מוקדם יותר.

האם ניתן לעשות זאת? כן. האם יעשו זאת? אני מקווה שכן, לטובת כל העולם. אם כך יהיה, תישמע ביום שני בבוקר “צפירת ארגעה”. אם לא, צפויה תנודתיות גדולה מאוד בשווקים, שעלולה לגרור את העולם למשבר מחודש ומיותר לחלוטין. כישלון להשיג הסכם יהיה הפספוס הגדול ביותר של הנשיא אובמה, שיעלה לו כנראה בתקופת כהונה שנייה.

הסוף האירוני עשוי להיות, שאותם אלו שהורידו את הדירוג כיוון שלא אהבו את המאבק הפוליטי, יצליחו ויהפכו לגיבורי היום. ואז אולי עוד יספרו באגדות על האבן שנזרקה לבאר והביאה
את הגאולה.

לקביעת פגישה אישית השאר פרטים ונציג יצור איתך קשר:
שם מלא:
טלפון:
דוא"ל:


הסקירות באתר זה נערכות על ידי מודלים כלכליים ומודלים שוקי הון. הסקירות מיועדות למטרות אינפורמציה בלבד ואין באמור בהן משום המלצה לרכישה ו/ או מכירה של נייר ערך כלשהו, או תחליף לייעוץ אישי, הדרוש לצורך ניהול ניירות ערך. הסקירות עוסקות בתחזיות, אשר במהותן אינן ודאיות. בפועל, יכולות להתרחש סטיות משמעותיות מהתחזיות, עקב גורמים רבים. לפיכך, נדרשת מיומנות מקצועית לשימוש בתחזיות, אשר אינה נחלת הכלל, ואין לעשות שימוש בתחזיות אלו ללא ייעוץ מקצועי מתאים. המידע המוצג באתר זה הינו חלקי ולא מעודכן באופן שוטף ועלולים לחול בו טעויות. מודלים כלכליים בע\”מ ומודלים שוקי הון בע\”מ אינן נושאות באחריות כלשהי לגבי החומרים הכתובים באתר. מודלים שוקי הון בע\”מ הינה חברה לניהול השקעות בניירות ערך עבור לקוחות פרטיים וגופים מוסדיים. למודלים שוקי הון בע\”מ חברה בת (בבעלות מלאה), מודלים קרנות נאמנות, המנהלת קרנות נאמנות. מודלים שוקי הון עשויה להעדיף במסגרת שירותי ניהול ההשקעות ו/או שיווק ההשקעות הניתנים על ידה את קרנות מודלים קרנות נאמנות. מודלים שוקי הון ומודלים קרנות נאמנות מחזיקות, קונות, ומוכרות, מניות, אג\”ח ומט\”ח לסוגיהן השונים הן בשוק מקומי והן בשווקי חו\”ל.