לחזור לבסיס – לפזר את ההשקעות- מעריב 24/4/2012

לאחרונה נוכחתי שיש עדיין מי שמתייחס למצב המניות בבורסה בתל אביב כתולדה של “מזל רע”. להתייחס לבורסה במושגים של מזל משול
בעיני לפתרון של בעיה רפואית באמצעות קריאה בקפה או גירוש רוחות. אם נניח לאמצעים המיסטיים, מניתוח כלכלי עולה כי זה יותר משנה
סובלים מחירי המניות מעלייה של הסיכון האזורי עקב אירועי “האביב הערבי”, מחולשה של הכלכלה ומהאטה בצמיחה. מנגד, שווקים מערביים דוגמת ארה”ב וגרמניה מגלים חוזקה כלכלית, שבאה לידי ביטוי בשיפור מהיר יותר בבורסות שם. ההבדלים בהתנהגות המניות בשווקים השונים מאלץ את המשקיע הישראלי לאמץ סוף סוף סטנדרט בסייסי בתורת ההשקעות – פיזור השקעות אל מחוץ לשוק הבית מקטין סיכון.

מאז תחילת 2003 ועד תחילת 2011 פינקה הבורסה הישראלית את המשקיעים במניות בתשואה (רווח) גבוהה יותר מהתשואות שיכלו לקבל בבורסות מערביות אחרות. כך עלה מדד תל אביב 100 ביותר מ-80% בשמונה שנים אלה, לעומת עלייה של 13% במדד ה-S&P500 האמריקאי
ו-49% במדד הדקס הגרמני. נוסף על כך, תיסוף מתמשך במהלך יותר מ-5 שנים נתן מוטיבציה נוספת הן למשקיעים הזרים בישראל והן לישראלים. מאחורי הצלחת הבורסה בתל אביב עמדו כלכלה צומחת בקצב מרשים ועודף במאזן התשלומים.

2011 – שנת מפנה

כל זה השתנה לפני שנה. תחילה פרץ האביב הערבי והציף מחדש את הסיכון האזורי, ממנו בחרו המשקיעים להתעלם בתקופת השגשוג. די מהר הסתבר גם שהמשק מאבד תנופה, וכי קצב הצמיחה הולך ויורד. לאחרונה נודע בנוסף, כי עידן העודף במאזן התשלומים הסתיים. כך, בעת כתיבת שורות אלו (19 באפריל) עמד מדד תל אביב 100 על רמה הנמוכה ב-14% מרמתו בתחילת 2011, בעוד שמדד ה-S&P500 האמריקאי גבוה ב-9% ומדד הדקס הגרמני נמוך רק ב-4%. כמו כן, השקל פוחת מאז ראשית 2011 בכ-6% מול הדולר וב-4% מול האירו. פיחות זה העלה את האטרקטיביות של ההשקעות בבורסות בחו”ל, אותן מבצעים, מה לעשות, במטבע חוץ ולא בשקל. מנגד, הוא הוריד את האטרקטיביות של ההשקעה כאן עבור משקיעים זרים, אשר הפסידו את הפיחות, נוסף להפסד במניות.

עקב התפתחויות אלה משקיעים זרים הפחיתו משמעותית את מעורבותם בבורסה בתל אביב. עלייה של הסיכון האזורי ללא פיצוי (כלכלה מאיטה אינה נושאת בשורה של רווחים מהירים) והאפשרות לפיחות נוסף אינן אלטרנטיבות אטרקטיביות במיוחד; הישראלים החלו לרעות בשדות זרים. מחזור המסחר היומי במניות בבורסה הצטמק ב-45% בהשוואה ל-2010.

הפתרון – פיזור

החולשה הכלכלית והיחלשות נוספת של השקל הן תופעות שצפויות להימשך לעת עתה. נוספות להן השפעות אפשריות של המחאה החברתית על חברות שמספקות מוצרי צריכה כמו מזון, השפעות אפשריות של שינויים ברגולציה על חברות מתחום התקשורת והשפעות אפשריות של ועדת הריכוזיות על חברות האחזקה. אם תחל ירידה במחירי דירות, גם חברות נדל”ן עלולות להיפגע. מנגד, כלכלת ארה”ב מתחזקת ורווחיות החברות שם בשיאה.

התוצאה המתבקשת לפיכך היא איזון של מרכיב ההשקעה במניות על ידי השקעה בחו”ל, במיוחד בארה”ב. למי שמתעקש למרות הכול להמשיך ולהשקיע בארץ, אנו רואים יתרון יחסי – יחסי לענפים אחרים, אך לא בהכרח לענפים מקבילים בארה”ב – בענפי הטכנולוגיה, בעיקר כימיה ואלקטרוניקה.

הסקירות באתר זה נערכות על ידי מודלים כלכליים. הסקירות מיועדות למטרות אינפורמציה בלבד ואין באמור בהן משום המלצה לרכישה ו/ או מכירה של נייר ערך כלשהו, או תחליף לייעוץ אישי, הדרוש לצורך ניהול ניירות ערך. הסקירות עוסקות בתחזיות, אשר במהותן אינן ודאיות. בפועל, יכולות להתרחש סטיות משמעותיות מהתחזיות, עקב גורמים רבים. לפיכך, נדרשת מיומנות מקצועית לשימוש בתחזיות, אשר אינה נחלת הכלל, ואין לעשות שימוש בתחזיות אלו ללא ייעוץ מקצועי מתאים. המידע המוצג באתר זה הינו חלקי ולא מעודכן באופן שוטף ועלולות לחול בו טעויות. מודלים כלכליים בע”מ אינה נושאת באחריות כלשהי לגבי החומרים הכתובים באתר.

גודל פונט