השבוע חזרה מיכל עם משפחתה מטיול בר-מצווה בארה”ב, וטרם נסיעתה עסקה בלהט בחרם הצרכני על הקוטג’. מחאת הדיור קרובה לליבה קצת פחות. את הדירה היא קנתה כבר
לפני 7 שנים כשהמחירים היו שפויים יותר. מנגד, מחיריהם של מוצרי החלב מוציאים אותה משלוותה. הטיול חיזק אצלה את מה שחשבה עוד קודם: הכל פה יקר מאוד.
מיכל צודקת. במיוחד כשמדובר במוצרים שמיוצרים בישראל. הסיבה העיקרית היא השקל החזק. כאשר שער החליפין הוא 3.5 שקלים לדולר מוצרים ושירותים בחו”ל נראים זולים;
לו השקל היה חלש יותר ושער החליפין היה 4.5 שקלים לדולר, היה נראה שיקר בחו”ל. הדוגמה הנפוצה בפיה היתה מחיר המזון המהיר בכלל וההמבורגר בפרט. סיפרתי לה על מדד
הביג מק שעורך השבועון האקונומיסט, שהוא השוואה של מחיר כריך המבורגר ביג מק ברשת מקדונלד’ס במדינות שונות. הרעיון הוא גאוני מצד אחד ופשטני מדי מצד אחר. אמנם הוא התחיל כקוריוז, אבל התגלה כבעל ערך גבוה בהבנה של יחסים בין מטבעות ושערי החליפין.
בעיני רבים מדד הביג מק צופה את התנהגותו של שער החליפין בטווח הארוך. ההנחה בשיטה, הנקראת בשפה מקצועית שוויון כוח קנייה, היא ששער החליפין ה”נכון” הוא זה שמשווה
את העלות של סל מסוים, זהה, בשתי מדינות. במדד הביג מק נבחר כריך ההמבורגר מכיוון שניתן להשיגו במדינות רבות. הוא מייצג סל אחיד, אם כי מצומצם, שאמנם מכיל רק מוצר אחד, אך כולל בתמחור מרכיבים רבים כמו חומרי גלם, שכר דירה, שכר עבודה ועוד.
כשלשכות הסטטיסטיקה במדינות השונות עורכות את ההשוואה הן בונות סל רחב הרבה יותר של סחורות ושל שירותים. על-פי פרסום האקונומיסט מחודש יולי, כריך ביג מק עולה בארה”ב 4.07 דולר ובישראל מחירו 15.9 שקל . מכאן שעל-מנת שהמחירים יהיו שקולים שער החליפין הנגזר מהיחס בין עלותו בדולרים לעלותו בשקלים הוא 3.91 שקלים לדולר.
בפועל, בעת המדידה היה שער החליפין בארץ 3.4 שקלים לדולר, נמוך ב-15% משער החליפין שנגזר ממדד הביג מק.
אילו היה השקל קרוב יותר לערכו המשתקף ממדד הביג מק, היו השוואות המחירים שערכה מיכל בארה”ב מחמיאות יותר לישראל. בשער חליפין של 3.91 שקלים לדולר היתה מיכל מוצאת שישראל אינה כה יקרה כפי שנדמה לה. בשער חליפין גבוה עוד יותר אפילו אילת היתה מסוגלת להציע חופשה בעלות שמתחרה עם חופשה מקבילה בחו”ל.
בימים האחרונים נחלש מעט השקל והוא עומד על כ-3.53 שקלים לדולר ועל כ-5.08 שקלים ליורו. היחלשותו היא סממן ראשוני לחולשה כלכלית יחסית הנחשפת בנתונים המאקרו כלכליים. חלקה נובע מהחולשה הכלכלית היחסית שהיתה ברבע השני בכל העולם המערבי וחלקה מפגיעתו של השקל החזק בייצור ובייצוא. בגלל הפגיעה בייצור ובייצוא עלולה התאוששות המשק לפגר אחר התאוששות העולם המערבי, כשזו תקרה. אם כך יהיה, הפיחות ימשיך. עם שקל חלש יותר יוכלו מיכל וצרכנים ערניים כמוה לרכז את מאבקם נגד העלאות מחירים במקומות שבהם באמת קיים ניצול כוח שוק עודף של יצרנים או של סוחרים.
ואולם, פיחות מעלה אינפלציה בשל עליית מחירם של חומרי הגלם והמוצרים המיובאים. פיחות של 15% יכול להאיץ את האינפלציה בכ-1.5%. התקווה היא שהשכר יעלה לפחות ב-2%
יותר מהאינפלציה, מה שלא קרה בעשור האחרון, ואז כוח הקנייה יגדל ויחפה על הפיחות.