ד”ר יעקב שיינין: אל תדאגו, לא יהיה אפקט דומינו באירופה, מתוך גלובס 29.6.2015, עדי בן ישראל

חוששים ממפולת בשווקים כמו אחרי קריסת ליהמן ברדרס ב-2008?

לשיינין יש מסר הרגעה: לא רק שספרד ואיטליה לא יילכו בעקבות יוון –

היוונים עצמם יכריעו כנראה במשאל העם בעד הישארות בגוש האירו.

 

החשש מאפקט דומינו באירופה בעקבות פרישה אפשרית של יוון מגוש האירו מפיל היום (ב’) את השווקים ומקפיץ את תשואות האג”ח הממשלתיות באיטליה וספרד עמוסות החובות. ד”ר יעקב שיינין, מנכ”ל מודלים כלכלים, טוען שיוון היא רק “תירוץ” לתיקון בשווקים וכי הסיכוי לאפקט דומינו באירופה נמוך מאוד.

“יוון היא מדינה קטנה מאוד ולא חשובה לגוש האירו או לאיחוד האירופי”, אומר שיינין. “התוצר שלה מהווה פחות מ-3% מהתוצר של גוש האירו, והיא אינה תקדים לשום דבר: לא פורטוגל, לא ספרד ולא איטליה רוציות להידמות ליוון”.

שיינין טוען שמצבה של יוון יהיה גרוע יותר אם היא תעזוב את גוש האירו, והוא מעריך שהימים הקרובים עד למשאל העם עשויים “לדחוף” את היוונים לעבר הישארות בגוש : “מצבה הכלכלי של יוון יהיה טוב הרבה יותר אם תקבל את תכנית הצנע הגרמנית (אולי אם שינויים קלים), אשר תשקם את כלכלתה ותעזור לה להחזיר, באמצעות פריסת רבת שנים, חלק מהחוב… העובדה שהיוונים יישארו ללא מזומנים בימים הקרובים ‘תעזור’ להם להפנים את המשמעות של עזיבת גוש האירו, אולי אלו עשרת ימי תשובה שלהם”.

שיינין סבור שמשאל העם יכריע על הישארות יוון בגוש האירו: “להערכתנו, היוונים יחליטו במשעל העם על הישארות בגוש האירו. זו ההחלטה היחידה שהיא רציונלית, ואנו בטוחים שהעם היווני הוא רציונלי. במידה ויוחלט על עזיבת הגוש ושמיטת החוב החיצוני, מצבה של הכלכלה היוונית צפוי להיות גרוע משמעותית מאשר האלטרנטיבה להחזיר את החוב על פני 20 שנה, כל שנה כ-1.5% תוצר יווני (כ-10 מיליארד דולר בסך הכל)”.

בכל מקרה, ידוע לכל כי יוון חייבת לערוך רפורמות מבניות בכלכלה שלה על מנת להשתקם. מספר נתוני מפתח שמספק שיינין מראים עד כמה בעייתי המצב הכלכלי ביוון, ועד כמה הוא זועק לשינוי:

? יוון מונה כ-11 מיליון איש, כאשר 20% מאוכלוסייתה מעל גיל 65 (בישראל רק 10%). כלומר, זוהי אוכלוסייה זקנה, בפנסיה, שאינה גדלה (שיעור גידול 0%).

? התוצר של יוון הינו כ-280 מיליארד דולר (של ישראל כ-300 מיליארד דולר). יוון הינה מדינת רווחה עם מגזר ציבורי לא יעיל, וכנראה עם שחיתות ציבורית גדולה מדי.

? התוצר לנפש ביוון עומד על כ-26 אלף דולר בשנה, לעומת כ-34 אלף דולר בישראל.

? גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית העניקו בשנים האחרונות ליוון סיוע בסך של 220 מיליארד דולר תמורת ביצוע תוכניות צנע. הסיוע נפרס לתשלומים וכל תשלום ניתן בהתאם לעמידה בתנאי תוכנית החילוץ. במקביל, האיחוד האירופי מחל ליוון על 40% מהחוב.

? הסיכוי שהיוונים יוכלו להחזיר את כל החוב בטווח הנראה לעין קטן מאוד. התוצר הלאומי כבר נפל בכ-25% בהשוואה לשנת 2008 ושיעור האבטלה מתקרב לכ-30%.

? אם תעזוב את גוש האירו, יוון תידרש לתכנית צנע קשה הרבה יותר, אפילו אם תשמוט את כל החוב.

הסקירות באתר זה נערכות על ידי מודלים כלכליים. הסקירות מיועדות למטרות אינפורמציה בלבד ואין באמור בהן משום המלצה לרכישה ו/ או מכירה של נייר ערך כלשהו, או תחליף לייעוץ אישי, הדרוש לצורך ניהול ניירות ערך. הסקירות עוסקות בתחזיות, אשר במהותן אינן ודאיות. בפועל, יכולות להתרחש סטיות משמעותיות מהתחזיות, עקב גורמים רבים. לפיכך, נדרשת מיומנות מקצועית לשימוש בתחזיות, אשר אינה נחלת הכלל, ואין לעשות שימוש בתחזיות אלו ללא ייעוץ מקצועי מתאים. המידע המוצג באתר זה הינו חלקי ולא מעודכן באופן שוטף ועלולות לחול בו טעויות. מודלים כלכליים בע”מ אינה נושאת באחריות כלשהי לגבי החומרים הכתובים באתר.

גודל פונט